נכון לשנת 2022, כ-1.1 מיליון איש בישראל, שהם כ-1 מכל 9, מוגדרים כבעלי מוגבלויות, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתוכם, כ-290,000 ילדים, כ-483,000 בוגרים בגיל העבודה (בני 18-64) וכ-480,900 בני 65 ומעלה. מדובר בכ- 13% מכלל האוכלוסייה בישראל עבורם נדרש פיתרון הולם להתניידות באמצעות תחבורה ציבורית.

מבט כללי על מצב נגישות התחבורה הציבורית כיום:

נגישות תחנות האוטובוס

בישראל, מרבית תחנות האוטובוס מוגדרות כתחנות נגישות, בעקבות השקעות נרחבות בשנים האחרונות במטרה לשפר את התנאים לאנשים עם מוגבלויות. התחנות הותאמו עם רמפות, משטחי עזר ואמצעי שילוט ברור. עם זאת, באזורים פריפריאליים, התחנות אינן נגישות במלואן ולעיתים חסרות בהן התשתיות המתקדמות הנדרשות.

תחנות האוטובוס הנגישות כוללות:

●        מדרכה נגישה אל התחנה.

●        רחבת היערכות פנויה ממכשולים בצמוד לתחנה.

●        שני סוגי שלטים ללקויי ראייה: שלט בכתב גדול ושלט מישוש עם מידע בכתב מובלט וברייל.

●        רצפת סככת המתנה בגובה המדרכה ומקום פנוי לאדם בכיסא גלגלים בספסל ההמתנה.

במהלך שני העשורים האחרונים השקיע משרד התחבורה כ-100 מיליון שקלים בהנגשת כעשרת אלפים תחנות אוטובוס עירוניות בכל הארץ. במסגרת תוכנית ההנגשה של המשרד נבחנה רמת הנגישות בפריסה ארצית ונמצא כי על אף שרוב התחנות העירוניות הונגשו כנדרש בחוק, עדיין קיימות תחנות שאינן מונגשות.

משרד התחבורה הקצה 76.4 מיליון שקלים להנגשת 5,852 תחנות ב-109 רשויות מקומיות. הפרויקט צפוי להסתיים עד סוף שנת 2025.

מוניות נגישות: פער בין תקנות למציאות

השימוש במוניות נגישות בישראל חיוני לאנשים שאינם יכולים להשתמש בתחבורה הציבורית הרגילה. לפי התקנות, אמורות לפעול 1,000 מוניות נגישות, אך בפועל פועלות רק עשרות מוניות נגישות. נהגי מוניות נגישות לעיתים מעדיפים לפעול כמוניות רגילות ולא לקחת נסיעות של אנשים עם מוגבלות, וגובים מחירים מופקעים בניגוד לחוק. ארגוני הנכים מציינים כי המחסור החמור במוניות נגישות מאלץ אנשים עם מוגבלויות לשלם מחירים גבוהים או להישאר ללא פתרון תחבורתי.

רכבת ישראל

רכבת ישראל השיגה שיפורים ניכרים בנגישות. תחנות הרכבת מצוידות במעליות, רמפות ושילוט נגיש. אך עדיין יש מקום גדול לשיפור: תדירות הרכבות והגישה לקרונות הנגישים אינה מספקת בכל השעות, בעיקר בשעות העומס או בשעות הערב המאוחרות. נסיעה ברכבת דורשת תיאום מראש עם מוקד השירות, מה שמגביל את השימוש המיידי. עוד עולה כי מספר האנשים עם מוגבלות שיכולים לנסוע באותו הזמן מוגבל לפי כמות התיאומים וסוג המוגבלות.

לקראת הנסיעה: הגעה לתחנה

● תיאום עבור נסיעה בין השעות 20:00 עד 06:00, יש לבצע לפחות שעתיים מראש.

● אם הנסיעה המתוכננת היא בין השעות 20:00 בערב עד 06:00 בבוקר שלמחרת או במוצאי שבת וחג, יש לפנות למוקד שירות הלקוחות, לפחות שעתיים מראש.

● כדי לתאם נסיעה משותפת של שלושה נוסעים או יותר, שמתניידים בכיסאות גלגלים, יש לפנות למוקד השירות, לפחות 24 שעות מראש.

לפרטים נוספים: https://rail.co.il/?page=trainAccessibility

אוטובוסים בין-עירוניים נגישים

הנגישות באוטובוסים הבין-עירוניים היא אתגר משמעותי נוסף. למרות ההשקעות האחרונות והכנסת אוטובוסים נגישים לשירות, קיים מחסור באוטובוסים בין-עירוניים מותאמים לאנשים עם מוגבלויות. משרד התחבורה מפעיל כ-115 אוטובוסים בין-עירוניים נגישים הכוללים מעלון חשמלי לקליטת והורדת נוסע המתנייד בכיסא גלגלים, אך הנסיעה באוטובוסים אלה מחייבת הזמנת מקום מראש והיא מוגבלת לנוסע/ת אחד/ת בכל נסיעה.

ניתן להזמין מקום בימים א'-ה' עד לשעה 16:00 יום לפני הנסיעה. ביום ו' ניתן להזמין מקום עד לשעה 12:30 למוצאי שבת או ליום א'.

ניתן לבצע הזמנת נסיעה באופן טלפוני במוקדי מפעילי התחבורה הציבורית:

●        אגד - 2800*

●        מטרופולין - 5900* שלוחה 8

●        נתיב אקספרס - 3553*

●        נסיעות ותיירות - 3553*

●        אלקטרה אפיקים - 073-2014136

נהגי האוטובוס עומדים בקו החזית של הנגישות בתחבורה הציבורית. נהג קשוב, שמבין את הצרכים המיוחדים של נוסעים עם מוגבלויות, יכול להפוך נסיעה מאתגרת לחוויה נעימה ובטוחה. תמיכה וסיוע בעת העלייה והירידה מהאוטובוס הן חלק מחובותיו של הנהג, אולם במקרים רבים מי שמסייע בפועל בהרמת הרמפה ועזרה בעלייה לאוטובוס אלו הנוסעים. במקרים אחרים הנהגים בוחרים לעצור את האוטובוס הרחק מהמדרכה, דבר שמקשה על נוסעים הנעזרים בכיסאות גלגלים.

ניל, בן 61 מספר לנ: "נגישות? הצחקתם אותי. אני מתנייד בעזרת הליכון ואוטובוסים אינם מתחשבים: נהגים רואים אותי ולא נצמדים למדרכה כדי להעלות אותי, וכשאני מצלצל בכפתור של הנכים לירידה ושוב, הנהג אינו נצמד למדרכה. הנהגים אינם מחכים שאתיישב, שלא לדבר על הנהיגה האלימה של הנהגים עם עצירות ותחילת נסיעה פרועות, פניות חדות. והרבה מאוד פעמים הכריזה/ שילוט אלקטרוני אינם עובדים. ויש לי מזל שאני בגוש גן, כי האוטובוסים הבינעירונים אינם נגישים."

מערכות הכריזה באוטובוסים משמשות ככלי חיוני להנגשת המידע לנוסעים עם מוגבלויות, בעיקר עבור עיוורים ולקויי ראייה. כאשר מערכת הכריזה פועלת כראוי, היא מספקת מידע חיוני בזמן אמת על התחנות הקרובות והעדכונים בנסיעה, ובכך מאפשרת לנוסעים להתמצא בצורה טובה יותר. אולם, תקלות טכניות או אי הפעלת המערכת עלולות להותיר את הנוסעים באי וודאות ולפגוע בחוויית הנסיעה שלהם. תחזוקה תקופתית והכשרה מתאימה לנהגים יכולים להבטיח שהמערכות הללו יפעלו בצורה מיטבית ויעזרו לכל הנוסעים להגיע ליעדם בביטחון ובנוחות.

עמית כותב לנו: "אני בעל מגבלה. המון תקלות שילוט וכריזה, בלימות פתאומיות, זמני אמת בתחנות לא עובדים, איחורים. בנוסף, המון אוטובוסים לא עוצרים לעיוורים, זו בעיה אחרת. עיוור שנמצא בתחנה לא יכול לראות הרי את המספר. כאשר הכריזה לא עובדת אז הוא לא יכול לדעת איזה קו הגיע. הבעיה מחמירה בתחנות בהם יש מספר קווים שעוברים."

סקרים ותלונות הציבור

על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2021, מרבית האנשים עם מוגבלות (כ-60%) אינם מרוצים מפתרונות ההנגשה בתחבורה הציבורית הקיימים. נוסעים עם מוגבלות קוגניטיבית, פיזית או עם מוגבלות ראייה חווים קשיים במהלך הנסיעה, בעוד שאנשים עם מוגבלות שמיעה או מוגבלות נפשית מתקשים ביציאה מהבית, בהמתנה ובנסיעה. בהתאם לכך שיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית קטן לעומת האוכלוסייה הכללית.

סיכום והמלצות לשיפור

כדי להבטיח שהתחבורה הציבורית בישראל תספק את צורכי כל האוכלוסייה, יש צורך בהמשך השקעות ושיפורים:

●  שיפור הנגישות לתחנות.

●  הגדלת מספר המוניות הנגישות והפיקוח עליהן.

●  העלאת תדירות האוטובוסים והרכבות הנגישים.

●  היערכות לסיוע ברכבת בכל זמן ללא צורך בתיאום מראש

●  העלאת המודעות בקרב הנהגים והצוותים לשיפור השירות שהם מספקים.

הזדמנויות נוספות לשיפור כוללות פיתוח טכנולוגיות מתקדמות כמו אפליקציות לסיוע במציאת תחבורה נגישה בזמן אמת. רק באמצעות צעדים אלו ניתן לוודא שהתחבורה הציבורית בישראל תהיה נגישה ומתאימה לכל אחד ואחת.