בשנת 2017 הריצו פעילי הארגון הירושלמים קמפיין להחלפת חברת סיטיפס, החברה שהפעילה את הרכבת הקלה בירושלים והתעמרה לא אחת בנוסעיה. במשך שנים סבלו נוסעי הרכבת הקלה בירושלים משירות לקוי ופגיעה מתמשכת מצד חברת סיטיפס.
בזכות הלחץ הציבורי, סיימה הזכיינית את פעילותה לבסוף באפריל שנת 2021.
להלן הסוגיות הבעייתיות העיקריות שהועלו בהקשר להתנהלות החברה:
1. צפיפות בלתי נסבלת לאורך היום, תדירות שאינה מספקת (במקום רכבת כל 4.5 דקות בשעות השיא כפי שהובטח בחוזה המקורי , התדירות המקס' היא של 6 דקות במרבית שעות היום).
2. מכונות רכישת הכרטיסים מיושנות, איטיות, לעיתים קרובות תקולות ומעכבות את הנוסעים שנאלצים להפסיד רכבות בתורים ארוכים. מכונות התיקוף בתוך הרכבות מקשות גם הן על הנוסעים.
3. יחס לא ראוי של חלק מפקחי סיטי פס לנוסעים הנוהגים בגסות רוח כלפי נוסעים, וחלקם אף משיתים קנסות לא מוצדקים גם למי שיש ברשותו מנוי תקופתי בתוקף. סיטי פס מעודדת מתן קנסות על פני שיטת כרטוס ותיקוף ברורה ופשוטה כיוון שהיא מרוויחה רווח עצום מן הקנסות. במרבית מקרי הערעור הקנסות הוכחו כלא מוצדקים.
4. סעיף היעדר תחרותיות עם חברת סיטי פס פוגע בנוסעים והאריך את הנסיעה בעשרות מונים לנוסעים רבים בירושלים. לא ייתכן כי רווחיות החברה תקודם מעל רווחת הנוסעים. על המדינה לשים בראש סדר העדיפויות את זמני הנסיעה של הנוסעים ולא רווחיות חברה זו או אחרת.
5. בין המדינה לבין חברת סיטי פס קיימות תביעות הדדיות בגובה של כמיליארד שקלים – זאת בגין תקופה העבודות והקמת הרכבת הקלה. הסכסוך הקשה נמצא בשלבי בוררות כבר שנים רבות והמדינה משקיעה סכומי עתק במימון הייצוג המשפטי ובחוות דעת שונות.
בין שלל הפעולות שעשינו
פרסום דו"ח לראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת, על כך שהוא לא נלחם למען תושבי ירושלים להחלפת סיטיפס. הדו"ח עוצב כדו"ח של חברת סיטיפס והודבק על מכוניתו וכן פוזר בישיבת מועצת העיר.
Comments